יום שני, 26 במרץ 2012

Mai-Tai-או: טובה מטהיטי


1 מנה רום זהוב ממרטיניק (St.James)
1 מנה רום מתובל כהה מג'מייקה (אפשר קצת פחות' Cp. Morgan)
0.75 מנה מיץ לימון
0.5 מנה ליקר תפוזים יבש (בנימינה)
0.5 מנה סירופ סוכר מחוזק (1:2)
1 מנה סירופ שקדים (אורוז'ה ביתי)
פלח אננס, פלח לימון ותפרחת נענע לקישוט


באנגלית: מאי טאי
קטגוריה: קוקטלי טיקי
אלכוהול מוביל: רום
סוג כוס: טיקי\ טוליפ\ גבוהה
דרך הכנה: ניעור ומזיגה
טעם עיקרי: נוטה למתוק, טעם רום חזק
צבע: חום




משמעות השם הוא טוב\טעים בטהיייטית.הקוקטייל שייך לקבוצת קוקטיילי הטיקי. קוקטיילים אלו אלכוהוליים ביותר והם מאופיינים במרכבי פירות טרופיים כמו קוקוס ואננס, בקישוטים מעוצבים מקני סוכר, עלי של פירות טרופיים וכד' וכן כוסות מעוצבות כפסלי טיקי או הרי געש.בסוף שנות השלושים, ברמן מפורסם בשם דון ביצ'קומר החל להכין קוקטיילים בסגנון זה במסעדה שלו בלוס אנג'לס, בה הוא נהג להציג מזכרות שאסף במסעותיו בעולם ובפרט חפצים ששייכים לתרבויות מהאיים הפולינזים. בדיוק באותם שנים, ברמן מפורסם אחר- טרידר ויק- החל להכין קוקטיילים בסגנון דומה בבאר שלו באוקלנד קליפורניה, רק שההשראה שלו באה ממקום שונה- תרבות הוודו של האיים הקאריביים ולכן רובם על בסיס רום. קיים ויכוח גדול לגבי מי המציא את סיגנון הקוקטילים הזה ובפרט את המאי-טאי- אך המתכון המקורי משנת 1944 של ויק כנראה אמין יותר מהמתכונים שמופצים בשמו של דון ולכן החלטתי ללכת עם המתכון של ויק (כפי שמופיע בבלוג חלומות רטובים- כנראה המתכון הקרוב ביותר למקור).הערבוב בין שני סוגי הרום האלו (לכל מקום יש סגנון זיקוק ותיבול מיוחדים לו) אמור לתת טעם קרוב לרום בו השתמש טרידר ויק, רום שכבר לא מיוצר. מטעמי כשרות השתמשתי ברום הכהה של קפטיין מורגן ולא ברום ג'מייקני כהה אחר, הוא היה לי חזק מדי אז הקטנתי את הכמות. כמו כן רציתי לקבל טעמים יותר חזקים של האורוז'ה ולכן הכנסתי מנה כפולה ממנו ולדעתי זה עידן את המשקה. בסופו של דבר כחובב רום אהבתי את הטעם ואת זה שטעמי הרום לא הולכים לאיבוד במתיקות אבל בפעם הראשונה ששתיתי אותו לא הייתי מוכן לחוזק האלכוהולי. זה קוקטייל רום שדורש הרבה השקעה ולא מתאים לכל אחד.נ.ב בפאבים שמגישים את המשקה, מלבד השימוש במיצים משומרים או סירופים תעשיתיים גם מחליפים את האורוז'ה הליקר שקדים- אמרטו. במהלך הנסיונות רציתי לבדוק האם כאשר משתמשים ברכיבים טבעיים ומחליפים רק את האורוז'ה יתקבל קוקטייל טוב. התשובה היא שטעמי האמרטו משתלטים כליל על המשקה, ומתקבל משקה מתוק מדי. חבל לבזבז על זה אלכוהול טוב.

2 תגובות:

  1. שלום לך, וכל הכבוד לך על הבלוג.
    בתור אחד שהתנסה בקוקטיילים טרופיים וקשיי הכנתם בארץ, אני מבין את האילוצים. אבל כדי להתנסות במתכונים הקלאסיים עדיף לשמור על המרכיבים המקוריים ברמה מסויימת ומשם הלאה לעבור לנסיונות החלפה.
    מאי טאי הוא משקה שקשה מאוד להנות ממנו בארץ מכמה סיבות, והראשונה שבהם הוא הרום.
    הרום מרטיניק שבחרת הוא נכון, אבל הוא הרמה הנמוכה ביותר ואינו מספיק מעודן להכנת מאי טאי.
    הרום השני שבחרת הוא מז'אנר לא מתאים - ראשית הוא רום מתובל, שנית הוא אינו מיושן. כל זה מוריד מאוד מחווית המשקה.
    סיבה נוספת היא שהמתכון משתמש ברכיבים שאינם נכונים:
    צריך להיות ליים ולא לימון (שונה לגמרי).
    צריך להיות קירסאו ולא טריפל סק.
    סירופ האורז'ה הביתי הוא רעיון טוב וכמובן סירופ הסוכר אינו בעיה.
    סוג הכוס לא יהרוס את המשקה, אבל אם כבר מדקדקים אז הסוג הנכון הוא דאבל אולד פאשיונד.

    אם אתה מנסה להכין מאי טאי בארץ, נסה את הרום של האחים רוזנבלט. נסה את המתכון של ג'ף ברי למאי טאי של מאה דולר, אבל השתמש בשלושת רבעי אאונס מיץ ליים טרי.

    אבל במקום כל זאת אני ממליץ על משקה שיותר קל להכין בארץ:
    טריידר ויק'ס גרוג - הוא דורש רום ג'מאיקני, סירופ פסיפלורה (עדיף ביתי), מיץ אננס לא ממותק, מיץ לימון. יכול להיות שהוא יהיה מתוק מדי, ואז תוכל לשחק עם יותר רום.

    לחיים,
    רן מוססקו

    השבמחק
    תשובות
    1. משוקושק15.8.2012, 12:54

      הי רן תודה על הפירגון וממש תודה על המתכון.
      רוב השינויים שבצעתי במתכון נבעו מבעית זמינות (ליים, אחד החלומות הוא עץ ליים בחצר) או מהנסיון להשתמש במוצרים כשרים. אני מניח שבשימוש במוצרים איכותיים יותר התוצאה תהיה טובה יותר אבל אני חושב שבגדול הייתי נאמן למקור. לגבי הקפטיין', עד כמה שאני יודע החלוקה העיקרית בין סיגנונות הרום היא חלוקה גאוגרפית- לכל אי\ארץ יש את הסיגנון הפקה\תיבול שלה והרום הג'מאייקאני ידוע כמתובל וכבד יותר. אז למרות שאכן מדובר באחד הג'מייקאנים הפחות טובים זה עדיין יהיה יותר קרוב למקור משימוש ברום כהה אחר (שוב ע"פ מגבלות הכשרות).

      מחק