רכיבים:
3/4 מנה מיץ לימון
3/4 מנה ליקר תפוז (Cointreau)
1.5 מנות ברנדי (Carmel 100)
אפשרי פלח לימון או תפוז לקישוט.
באנגלית: סייד קאר
קטגוריה: קלאסיים
אלכוהול מוביל: ברנדי
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: חמצמץ
צבע: חום\כתום
כמו ברבים מהקוקטיילים הקלאסיים גם מקור הקוקטייל הזה לא לגמרי ברור.
כמה ספרי מתכונים מסוף שנות ה-40 טוענים שמקור המשקה בפריס של אחרי מלחמת העולם הראשונה, בבר של מלון ריץ או בבר הפריזאי המפורסם ה'ניו יורק' שאחראי לכמה קוקטיילים מפורסמים אחרים מאותה תקופה.
ספרי מתכונים מוקדמים יותר- מתחילת שנות העשרים- טוענים שמקור המשקה הוא בכלל המועדון הלונדוני 'באק'.
כך או כך, כולם מסכימים בערך על התקופה בה הוא הופק לראשונה וכן על המשקאות המרכיבים את הקוקטייל אם כי לא על היחסים. האסכולה הצרפתית טוענת לכמות שווה של כל המרכיבים בעוד שהאסכולה הבריטית משתמשת בכמות כפולה של ברנדי.
אני לקחתי את המתכון מהספר של מלון סאבוי שכמובן ממשיך את המסורת האנגלית.
אפשר לומר שמדובר בגרסה כלשהי לקוקטייל סאוור שבה ליקר התפוזים משמש כממתיק מה שהופך אותו כמובן לקוקטייל אלכוהולי ביותר. טעם הברנדי הפירותי משתלב היטב עם ליקר התפוזים אך המשקה חמצמץ מדי לטעמי (מה שהורס בשבילי גם את הגרסה הצרפתית בה אחוז הלימון גבוהה אף יותר). אני חושב שהוספת כתר סוכר ופלח תפוז כקישוט כמו שכמה מתכונים מודרניים מציעים יוסיף מתיקות ויאזן את המשקה מבלי לפגוע בו (כמובן אם המשקה עדיין חמוץ לטעמכם ניתן להוריד בכמות הלימון).
דבר נוסף שהפריע לי היא העכירות של המשקה שיכל להיות בעל צבע יפה יותר לו היה בא מעורבב ולא מנוער.
3/4 מנה מיץ לימון
3/4 מנה ליקר תפוז (Cointreau)
1.5 מנות ברנדי (Carmel 100)
אפשרי פלח לימון או תפוז לקישוט.
באנגלית: סייד קאר
קטגוריה: קלאסיים
אלכוהול מוביל: ברנדי
סוג כוס: מרטיני
דרך הכנה: ניעור וסינון
טעם עיקרי: חמצמץ
צבע: חום\כתום
כמו ברבים מהקוקטיילים הקלאסיים גם מקור הקוקטייל הזה לא לגמרי ברור.
כמה ספרי מתכונים מסוף שנות ה-40 טוענים שמקור המשקה בפריס של אחרי מלחמת העולם הראשונה, בבר של מלון ריץ או בבר הפריזאי המפורסם ה'ניו יורק' שאחראי לכמה קוקטיילים מפורסמים אחרים מאותה תקופה.
ספרי מתכונים מוקדמים יותר- מתחילת שנות העשרים- טוענים שמקור המשקה הוא בכלל המועדון הלונדוני 'באק'.
כך או כך, כולם מסכימים בערך על התקופה בה הוא הופק לראשונה וכן על המשקאות המרכיבים את הקוקטייל אם כי לא על היחסים. האסכולה הצרפתית טוענת לכמות שווה של כל המרכיבים בעוד שהאסכולה הבריטית משתמשת בכמות כפולה של ברנדי.
אני לקחתי את המתכון מהספר של מלון סאבוי שכמובן ממשיך את המסורת האנגלית.
אפשר לומר שמדובר בגרסה כלשהי לקוקטייל סאוור שבה ליקר התפוזים משמש כממתיק מה שהופך אותו כמובן לקוקטייל אלכוהולי ביותר. טעם הברנדי הפירותי משתלב היטב עם ליקר התפוזים אך המשקה חמצמץ מדי לטעמי (מה שהורס בשבילי גם את הגרסה הצרפתית בה אחוז הלימון גבוהה אף יותר). אני חושב שהוספת כתר סוכר ופלח תפוז כקישוט כמו שכמה מתכונים מודרניים מציעים יוסיף מתיקות ויאזן את המשקה מבלי לפגוע בו (כמובן אם המשקה עדיין חמוץ לטעמכם ניתן להוריד בכמות הלימון).
דבר נוסף שהפריע לי היא העכירות של המשקה שיכל להיות בעל צבע יפה יותר לו היה בא מעורבב ולא מנוער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה